ישנם שני חוקים אשר נוגעים לנושא שעות עבודה והרישום שלהן בעסק: חוק שעות עבודה ומנוחה (1951) וחוק הגנת השכר (1958). במאמר הקודם בחנו את חוק שעות עבודה ומנוחה, ואילו הפעם נדון בחוק הגנת השכר.

אם חוק שעות עבודה ומנוחה נוגע בעיקר לזמני העבודה של שכירים בישראל, חוק הגנת השכר נוגע למשכורת שהם מקבלים בגין העבודה. הוא קובע את האופן שבו ניתן לשלם שכר לעובדים, את ההגדרה להלנת שכר ואת העונש בגינה, את החובה להוציא תלוש משכורת ועוד. למשל, הלנת שכר מוגדרת בחוק כעיכוב של תשעה ימים ממועד התשלום שנקבע מראש.

בתחילת שנת 2009 יצא תיקון חשוב לחוק הגנת השכר - תיקון מספר 24, בו נקבעו החמרות לסעיפים רבים. הרעיון המרכזי של התיקון, שהכניס מעסיקים רבים לסיבוכים משפטיים, הוא שקיפות בפני העובד. העובד זכאי לעיין בחישוב השכר שלו, וכל מעסיק חייב לתעד את שעות העבודה של עובדיו.

ההחמרה היא כה חריפה, שאם עובד תובע את מעסיקו בגין שעות עבודה שלא שולמו לו, לא חלה עליו חובת הוכחה. על המעסיק להציג את רישום שעות העבודה שהוא ערך לאותו העובד על מנת להתגונן בבית המשפט, אחרת העובד התובע נחשב דובר אמת.

בהקשר זה כדאי לציין את סיפורו של גיל בן משה, בעל פיצוצייה באשקלון. לבן משה היו כמה עובדים, אשר ניהלו את יומן השעות בהן עבדו בעצמם ובסוף כל חודש הגישו לו את החשבון. כיוון שהעסק היה קטן וההיכרות שלו עם עובדיו הייתה טובה, בן משה היה סומך עליהם ומשלם להם בדיוק לפי השעות שדרשו. אלא שכאשר הגיע המקרה לבין הדין, נקבע כי בן משה לא מילא אחר חובותיו כבעל עסק לנהל יומן נוכחות, ובית הדין הרשיע אותו בפלילים לפי חוק הגנת השכר.

לעתים קורה כי הדרישה החדשה של המעביד להציב שעון נוכחות בעסק פוגעת ברגשותיהם של עובדים, אשר מרגישים כאילו לא סומכים עליהם. ישנם גם עובדים הטוענים כי מדובר בהרעת תנאים, אך בית הדין לעבודה מגן על המעסיקים בעניין הזה וקובע כי הצבת שעון נוכחות אינה נכנסת לקטגוריה של הרעת תנאים במקום העבודה. כלומר, אם עובד מאיים להתפטר ולהגיש בקשה לפיצויי פיטורין בנימוק של הרעה בתנאי העבודה, הוא לא יוכל להשתמש במקרה של הצבת שעון נוכחות כנימוק לבקשה כזו.

החובה לנהל פנקס שעות עבודה היא חמורה מאד, והיא כוללת גם עובדים אשר מקבלים משכורת גלובלית. מעסיקים רבים סוברים בטעות כי אם סוכם עם העובד על משכורת גלובלית, אין צורך לנהל רישום של שעות העבודה שלו, אך הסתייגות כזו אינה קיימת בחוק.

עוד טעות נפוצה היא לחתום על הסכם שכר גלובלי עם עובד, במסגרתו על העובד לעבוד שעות נוספות - וזאת מבלי לציין אותן בתלוש המשכורת. אם עובד נשאר לשעות נוספות, גם אם במסגרת הסכם שנחתם מול המעביד, בתלוש המשכורת חייבת להיות הפרדה בין השכר הבסיסי של העובד לבין השעות הנוספות שהוא עבד.

ראינו, אם כך, שהחובה להדפיס את כמות השעות של העובד בתלוש המשכורת שלו חלה על כל העובדים. דבר זה עומד בסתירה לחוק שעות עבודה ומנוחה, עליו דנו במאמר הקודם, שם קיימת הסתייגות לגבי עובדים בעלי משרות אמון, כגון שוטרים, טכנאים, נהגים ומנהלים בכירים, אשר החוק אינו חל עליהם. אז מה צריך לעשות במקרה של עובדים בעלי משרות אמון? התשובה היא שאין חובה שישתמשו בשעוני נוכחות כפי שקובע החוק, אך הם כן חייבים לדווח למעסיק שלהם בדרך כלשהי כמה הם עבדו כל יום, ועליו לרשום זאת ולציין זאת בתלוש המשכורת שלהם.

לסיכום, ראינו כי חובת הרישום של שעות העבודה של העובדים חלה על המעסיק ולא על העובד. בנוסף, כל תלוש משכורת שמוציא המעסיק חייב לכלול את מספר שעות העבודה של העובד באותו החודש, כולל תיעוד שעות נוספות, ללא יוצאים מהכלל: גם עובדים בעלי הסכם שכר גלובלי וגם עובדים בעלי משרות אמון.

מאמר זה מיועד למתן מידע כללי בלבד ואין להחשיבו ייעוץ מקצועי ו/או מתן חוות דעת משפטית. במקרה שברצונכם להשתמש במידע זה לקבלת החלטות, אנו ממליצים להיוועץ באיש מקצוע.

ישנם שני חוקים אשר נוגעים לנושא שעות עבודה והרישום שלהן בעסק: חוק שעות עבודה ומנוחה (1951) וחוק הגנת השכר (1958).  במאמר הקרוב נתמקד בחוק שעות עבודה ומנוחה.

חוק שעות עבודה ומנוחה הוא חוק שמגביל את זמני העבודה של עובדים וכופה על המעסיק להעניק להם הפסקות וימי מנוחה. החוק אינו חל על כל העובדים: מנהלים בכירים, שוטרים, צוותי אוויר ותפקידים נוספים, שלא ניתן לנהל מעקב מדויק אחר שעות העבודה שלהם, אינם מוגנים בחוק שעות עבודה ומנוחה. במאמר העוסק בחוק הגנת השכר נראה כיצד ההסתייגות הזו מתנגשת איתו וגורמת לבלבול.

חוק שעות עבודה ומנוחה קובע, למשל, את יום השבת כיום המנוחה לעובדים יהודים, ומבטיח גם ימי חופשה שבועיים לבני שאר הדתות בישראל. חוק זה קובע גם את נהלי השעות הנוספות, את נהלי ההפסקות במהלך יום העבודה, את הזכות לישיבה בעבודה ועוד.

בין הקביעות הללו, נכתב גם כי המעביד חייב לנהל פנקס ובו שעות העבודה של כל עובד, שעות המנוחה השבועית והשעות הנוספות שלו, וכן הגמול שמגיע לו בגין עבודה בהן.

מומלץ שהפנקס ינוהל באמצעות כלי מכני, דיגיטלי או אלקטרוני, כי אם בעל העסק בוחר לנהל אותו על דף נייר, על העובד ועל האחראי עליו לחתום על הדף בסוף כל יום עבודה. מה הם, אם-כן, הכלים העומדים לרשותו של מעסיק לרשום את שעות העבודה של עובדיו? נערוך סקירה קצרה שלהם.

1.       רישום ידני. כאמור, ניתן לנהל את הפנקס באופן ידני אך החוק מקשה מאד על הנוקטים בשיטה זו. במאמר הבא נדון בתקנות נוספות הנוגעות לרישום ידני ונספר על מעסיק שהורשע בפלילים כיוון שלא שמע להן. בנוסף לפן החוקי, הרישום הידני של שעות העבודה גם לא מדויק, לא אמין ופתוח לרמאויות.

2.       שעון נוכחות עם כרטיס מגנטי. כלי זה הוא אולי הפופולארי ביותר כיום לרישום שעות העבודה בעסק, למרות שהוא משופע בחסרונות: הכרטיס המגנטי ניתן להעברה בין עובדים ומאפשר רמאויות; הוא איננו מאפשר לעובדים לתעד את המשימות והפרויקטים שעבדו עליהם; המכשיר עצמו יקר ונוטה להתקלקל, הכרטיסים מיד נשברים והולכים לאיבוד וכל אלה גורמים לבזבוז של הרבה זמן ומשאבים לעסק.

3.       שעון ביומטרי, הדומה לשעון נוכחות עם כרטיס מגנטי אלא שבמקום הכרטיס, משתמש העובד באחד מהמאפיינים הביומטריים שלו (טביעת אצבע, דגימת קול וכדומה) על-מנת להזדהות. כלים כאלה מזכירים לחלק מאיתנו סרטי מדע בדיוני, והם גם מבטלים את האפשרות של העובדים להעביר ביניהם את הכרטיס ולבצע דיווח שקרי. אך יש לזכור כי שאר החסרונות של הכרטיס המגנטי הועתקו גם לכאן: אין תיעוד פרויקטים, תקלות טכניות עדיין קורות ומחירו של המכשיר, כמובן, מאד גבוה. בנוסף, מכשירים כאלה אינם מתאימים לעסקים בהם עובדים נשלחים למשימות מחוץ לבית העסק, כגון אנשי מכירות, טכנאים, נהגים וכדומה. 

4.       תוכנה לרישום שעות נוכחות. תוכנות כאלה מבצעות רישום מדויק ואמין כמו שעון ביומטרי, וזאת בזכות היכולתלעקוב אחר מאפיינים ייחודיים למכשירי העובדים, כמו כתובות ה-IP שלהם. לרוב, תוכנות כאלה יודעות גם לייצא נתונים לצורך חישוב שכר, להפיק דו"חות ולאגור נתונים נוספים, כגון הלקוחות שדורשים הכי הרבה משאבים מהעסק, פרויקטים שלוקחים הרבה זמן ועוד. בדרך-כלל תוכנות כאלה מוצעות גם בגרסאות לסמארטפון, כך שעובדים שנשלחו למשימה מחוץ לבית העסק יכולים לדווח שעות בכל זאת. המחירים של שירותים כאלה זול יחסית, ומקובל לגבות כ-10 ₪ לעובד לחודש. Checklock אפילו מציעה את שירותיה בחינם לשנת 2015.